קידום אתר חדש: מה לעשות לפני ואחרי העלייה לאוויר

קידום אתר חדש מתחלק לשלושה שלבים: לפני העלייה לאוויר, ביום העלייה ואחריה. התשובה הישירה לשאלה מה חשוב ביותר היא שרוב הטעויות הקשות קורות דווקא ברגע העלייה, כשעוברים מאתר בדיקות סגור לאתר ציבורי. חסימה שנשארה, כתובות שהשתנו בלי הפניה או הגדרה שנשכחה יכולות לגרום לכך שאתר מצוין לא יופיע בגוגל בכלל.

המאמר מיועד לבעל עסק שמעלה אתר חדש או מחליף אתר קיים. הוא מציג רשימה קצרה של בדיקות שאפשר לעבור עליהן, ומסביר מה הגיוני לצפות בשבועות הראשונים. חשוב לדעת מראש: האתר לא יקפוץ לראש התוצאות בן לילה, ואף אחד לא יכול להבטיח דירוג. אפשר רק לוודא שאין חסמים מיותרים בדרך.

בקצרה:

• רוב הנזק לאתר חדש נגרם מטעויות בעלייה: חסימה לא מכוונת, כתובות שהשתנו והפניות חסרות.
• ביום העלייה מוודאים שגוגל יכולה לראות את האתר, ומחברים כלי מדידה.
• אחרי העלייה מתעדים, מודדים ומתקנים. התוצאות לוקחות זמן ואינן ניתנות להבטחה.

קידום אתר חדש לפני העלייה לאוויר: מה בודקים באתר הבדיקות

כל אתר חדש נבנה בסביבה סגורה, שנקראת לעיתים אתר בדיקות או סביבת פיתוח. מטרתה לאפשר לבנות ולתקן בלי שהציבור רואה גרסאות לא סופיות. כדי שהגרסה הזו לא תיכנס לתוצאות החיפוש, היא אמורה להיות חסומה מפני סריקה של גוגל. זו פעולה נכונה ורצויה, אבל היא גם מקור לטעות הנפוצה ביותר, כי החסימה הזו צריכה להיעלם ביום העלייה. אם היא נשארת, האתר הציבורי ימשיך להיות סגור בפני גוגל.

לכן הבדיקה הראשונה, לפני העלייה, היא לרשום בבירור מה מוסרים בעלייה ומי אחראי לכך. אם האתר נבנה על ידי ספק, שאל אותו במפורש: איך מוודאים שהחסימה הוסרה, ומי בודק את זה בפועל? הספק יכול להיעזר בבדיקה טכנית מסודרת, כמו זו שמתוארת בעמוד של SEO טכני ובדיקת אתר.

מעבר לחסימה, בודקים את התוכן עצמו. האם כל העמודים מכילים תוכן סופי ולא טקסט זמני? האם לכל עמוד יש כותרת ותיאור קצר ששייכים אליו, ולא כותרת ברירת מחדל זהה בכל האתר? האם לתמונות יש טקסט חלופי שמתאר אותן? אלה דברים קטנים שקל להחמיץ כשהעיניים כבר עייפות מהבנייה, והם משפיעים על מה שגוגל והמבקרים רואים.

בדיקה נוספת היא הצגה במובייל ובמחשב. רוב המבקרים מגיעים כיום מהנייד, ולכן כדאי לעבור על כל עמוד מרכזי בטלפון אמיתי ולא רק על מסך המחשב. בודקים את הטפסים: האם הם שולחים הודעה, והאם ההודעה מגיעה לתיבה הנכונה. בודקים כפתורי חיוג ולחיצות על כתובת מייל. לא פעם מגלים שכפתור מרכזי לא עובד רק אחרי שהאתר כבר באוויר.

עוד שלוש בדיקות קטנות שכדאי לעשות לפני העלייה. הראשונה היא מהירות: פתח את האתר בנייד, בחיבור רגיל ולא בחיבור משרדי מהיר, וראה כמה זמן לוקח לעמוד המרכזי להיטען. השנייה היא קריאות: האם הטקסט קריא על מסך קטן, והאם כפתורים לא צמודים מדי זה לזה. השלישית היא פרטי העסק: שם, טלפון וכתובת צריכים להיות זהים בכל מקום, כי אי עקביות פוגעת באמון וגם מבלבלת. אחרי שעברת על אלה, אתה יכול להיות די בטוח שהאתר לא יפתיע אותך ביום הראשון.

כתובות והפניות: להחליט לפני שמעלים

אם יש לך אתר ישן, כתובות העמודים בו הן נכס. גוגל כבר מכירה אותן, ייתכן שאנשים שמרו אותן או קיבלו אליהן קישורים, ויש בהן היסטוריה. כשמחליפים אתר וכתובות משתנות, כל מה שהיה קשור לכתובת הישנה נעלם אם לא עושים כלום. לכן החלטה על כתובות חייבת להתקבל לפני העלייה, ולא אחריה.

הצעד הראשון הוא מיפוי: טבלה פשוטה שבה כל כתובת ישנה משויכת לכתובת חדשה מתאימה. לא כל עמוד ישן חייב לעבור לאותו מקום בדיוק. אם עמוד נמחק, צריך להחליט לאיזה עמוד קרוב עדיף להפנות. הפניה לעמוד לא רלוונטי עלולה להבלבל גם את הלקוח וגם את גוגל.

הצעד השני הוא להבין מהי הפניה קבועה. זו הוראה טכנית שאומרת לדפדפן ולגוגל: הדף הזה עבר לכתובת חדשה, ומעכשיו השתמשו בה. היא שומרת את מה שגוגל כבר יודעת על הכתובת הישנה ומעבירה את זה למקום החדש. בלי הפניה, מי שמגיע לכתובת ישנה פוגש שגיאה, ונראה שהתוכן אינו קיים יותר.

כדאי גם לשמור על כתובות קצרות, קריאות ועקביות במבנה החדש. כתובת שמתארת את תוכן העמוד באופן ברור קלה יותר להבנה ולשיתוף. ובשאלה מה קורה לדפים שנמחקים: לא משאירים אותם כשגיאה. גם דף שאין לו תחליף ישיר צריך לכוון את המבקר למקום סביר, ולא לעמוד ריק עם הודעת שגיאה.

הנה דוגמה כללית להמחשה. עסק שהחליף אתר ישן בן עמודים בודדים לאתר חדש ומסודר. באתר הישן היה עמוד אחד בשם "שירותים", ובאתר החדש יש עמוד נפרד לכל שירות. המיפוי הנכון הוא להפנות את הכתובת הישנה לעמוד הסקירה החדש של השירותים, או לשירות המרכזי ביותר, ולא לעמוד הבית באופן אוטומטי. כשכל הכתובות הישנות מופנות לעמוד הבית בלי הבחנה, גוגל לא מבינה לאן עבר כל תוכן, והמבקר מאבד את מה שחיפש.

דבר נוסף שכדאי לתכנן הוא קישורים שהיו קיימים לכתובות הישנות, למשל כאלה שפורסמו בפרופיל העסק, ברשתות חברתיות או בחתימת מייל. אחרי העלייה כדאי לעדכן אותם לכתובות החדשות, כדי שלא תסתמך על הפניה לאורך זמן. כך המבקרים מגיעים ישירות, והפניות נשארות רשת ביטחון ולא דרך המלך.

איך מראים לגוגל שהאתר קיים ביום העלייה

גוגל לא יודעת אוטומטית שהאתר שלך נולד. היא מגלה אתרים דרך קישורים ממקומות אחרים וממקורות נוספים, וגילוי כזה יכול לקחת זמן. ביום העלייה אפשר לקצר את הדרך בכמה פעולות פשוטות.

הפעולה הראשונה היא מפת אתר. זו רשימה מסודרת של העמודים באתר, שנועדה לעזור לגוגל להבין מה קיים. רוב מערכות ניהול התוכן יודעות להפיק אחת בקלות. אחרי שהיא קיימת, מגישים אותה לגוגל דרך כלי הניהול שלה לבעלי אתרים, שנקרא Google Search Console. מפת אתר לא מבטיחה שכל עמוד ייכנס לתוצאות, אבל היא מקלה על הגילוי.

הפעולה השנייה היא להגדיר את Search Console כבר ביום הראשון. הכלי הזה חינמי, והוא מראה איך גוגל רואה את האתר: אילו עמודים נסרקו, אילו שגיאות יש ובאילו חיפושים האתר מופיע. התיעוד הרשמי של הכלי מופיע בGoogle Search Central, ושם כדאי לבדוק את ההנחיות העדכניות, כי הממשק והאפשרויות משתנים. אם אין הגדרה מוקדמת, לא תוכל לראות את השבועות הראשונים, שהם דווקא הרגע שבו כדאי לעקוב.

הפעולה השלישית היא לוודא שהקובץ שמנחה סורקים לא חוסם את האתר בטעות. זה קובץ טקסט קטן באתר שאומר לסורקים אילו אזורים מותר לסרוק. בסביבת בדיקות הוא לעיתים חוסם הכול, וכשהאתר עולה הוא נשאר כך. מי שלא בטוח מה כתוב אצלו יכול לבקש ממי שבנה את האתר להראות לו.

יש עוד נקודה שכדאי להבין: יש הבדל בין חסימת סריקה לבין בקשה שעמוד לא ייכנס לתוצאות. השאלה העקרונית היא אם אתה רוצה שגוגל תראה את העמוד בכלל. עמוד תודה לאחר מילוי טופס, למשל, לא חייב להופיע בחיפוש, ויש טעם לטפל בו אחרת. הפרטים הטכניים משתנים בין מערכות, ולכן כדאי לבדוק את ההנחיות העדכניות או לשאול את מי שמטפל באתר. מה שחשוב הוא שההחלטה תתקבל במכוון, ולא תהיה תוצאה של ברירת מחדל.

הפעולה הרביעית נוגעת לקישורים פנימיים. עמוד הבית צריך לקשר בבירור אל עמודי השירות המרכזיים, כי כך גוגל מבינה מה חשוב וכך מבקר מגיע אליהם בקלות. עמוד שאף עמוד אחר לא מקשר אליו קשה יותר לגילוי ולהבנה.

ומה לגבי כותרות ותיאורים שנראים בחיפוש? כל עמוד מרכזי צריך כותרת שמסבירה בקצרה על מה הוא, ותיאור קצר שמעודד להיכנס. גוגל לא חייבת להשתמש בהם כלשונם, אבל הם נותנים לה כיוון ומשפיעים על מה שהמבקר רואה לפני שהוא לוחץ. כתיבה ברורה כאן שווה יותר מניסיון לדחוס מילים.

רשימת בדיקה: לפני, ביום העלייה ואחרי

כדי לא להסתמך על הזיכרון, כדאי להחזיק רשימה כתובה. הטבלה הבאה מרכזת את הצעדים המרכזיים לפי השלבים.

שלב	פעולה	למה זה חשוב
לפני העלייה	לוודא שהתוכן סופי, עם כותרות ותיאורים לכל עמוד	טקסט זמני וכותרות ברירת מחדל נכנסים לתוצאות ונראים לא מקצועיים
לפני העלייה	לבדוק שהאתר חסום בסביבת הבדיקות ולתכנן הסרת חסימה	מונע כניסה של גרסה לא סופית לתוצאות, ומבטיח שבעלייה לא נשארת חסימה
לפני העלייה	למפות כתובות ישנות לחדשות	שומר על מה שגוגל ומבקרים כבר מכירים
ביום העלייה	להסיר את החסימה ולוודא שהאתר פתוח לסריקה	בלי זה האתר נשאר סגור בפני גוגל
ביום העלייה	להגיש מפת אתר ולחבר כלי מדידה	מקצר את הגילוי ומאפשר לעקוב מהרגע הראשון
שבוע אחרי	לבדוק שגיאות וכתובות שלא נמצאות	מאפשר לתקן לפני שהבעיה נצברת
חודש אחרי	לבדוק אילו עמודים מופיעים ואילו חסרים	מראה אם יש עמודים חשובים שנשארו מחוץ לגוגל

הרשימה לא נועדה להיות מושלמת. היא נועדה להיות שימושית. אם אתה עובד עם ספק, בקש ממנו לעבור איתך על השורות ולסמן מה בוצע ומי ביצע. כך תדע בדיוק מה נעשה ומה נשאר, ולא תצטרך לנחש כשמשהו לא עובד.

אתר חדש בגוגל בשבועות הראשונים: מה מצפים לראות

אחרי העלייה מתחילה תקופה של המתנה, ולעיתים היא מתסכלת. גוגל מגלה, סורקת ובוחנת את העמודים, ולא כל עמוד מופיע מיד. חלק מהעמודים נסרקים מהר, וחלק לוקחים יותר זמן, ואין דרך לדעת מראש איזה יהיה איזה.

תנודות בדירוג בשבועות הראשונים הן חלק מהדרך. עמוד יכול להופיע בחיפוש ולהיעלם ואז להופיע שוב, ולא תמיד יש לכך סיבה שצריך לתקן. הדבר החשוב הוא לא להגיב לכל תנודה. שינוי מהיר של כותרות או של תוכן בגלל ירידה של יום אחד עלול רק להקשות להבין מה קורה.

מה אפשר לראות ב-Search Console? בדרך כלל מידע על עמודים שגוגל גילתה, על שגיאות סריקה ועל חיפושים שהביאו ביקורים. אל תפרש מוקדם מדי: בשבועות הראשונים כמות הנתונים קטנה, וקשה להסיק מסקנות משמעותיות. כדאי לבדוק מעת לעת, ולהפנות לתיעוד העדכני של גוגל כשיש ספק לגבי משמעות של נתון.

ומתי כדאי לבדוק שעמודים חשובים לא נשארו מחוץ לגוגל? אם עבר זמן סביר והעמוד המרכזי של השירות עדיין לא מופיע, זה הזמן לעצור ולבדוק אם יש חסימה או בעיה אחרת.

כדי להרגיש בטוח יותר בתקופה הזו, כדאי לקבוע לעצמך שגרה פשוטה. פעם בשבוע, באותו יום, פותחים את הכלי של גוגל ורושמים שלושה דברים: כמה עמודים מוכרים, אם נוספו שגיאות, ואילו חיפושים הביאו ביקורים. אחרי חודש יש לך קו מגמה, ואפשר להבין אם הדברים זזים בכיוון הנכון גם אם בקצב איטי. עסק שאין לו שגרה כזו נוטה להיבהל מכל ירידה קטנה או להתלהב מכל עלייה זמנית. הצד העסקי, כמו מה מגדירים לפני שבונים אתר ובאיזה סדר, נמצא במאמר על קידום אתרים לעסק חדש, שמתמקד בצד של ההחלטות העסקיות.

טעויות שגורמות לאתר חדש להיעלם מגוגל

רוב הטעויות חוזרות על עצמן מאתר לאתר. הכרת הרשימה חוסכת הרבה כאב ראש.

• חסימה מתקופת הבדיקות. האתר הציבורי ממשיך להיות סגור בפני גוגל, כי אף אחד לא הסיר את ההגדרה. זו הטעות הנפוצה ביותר.
• החלפת כתובות בלי הפניות. כל מה שנבנה על הכתובות הישנות הולך לאיבוד, והמבקרים פוגשים שגיאות.
• העתקת תוכן. תוכן שהועתק מהאתר הישן או מאתר אחר לא מוסיף ערך, ועלול ליצור כפילות. כדאי לכתוב תוכן מקורי לאתר החדש.
• תמונות כבדות ואתר איטי מהיום הראשון. תמונות שלא עברו הקטנה והתאמה מאטות את האתר, ומבקרים נוטשים. על הנושא הזה אפשר לקרוא במאמר על אופטימיזציה לאתר, שמסביר איך מתקנים בעיות כאלה.
• החלפת מערכת בלי גיבוי של הישן. אם משהו משתבש, אין דרך לחזור. תמיד שומרים גיבוי מלא של האתר הישן לפני כל מעבר.

מה משותף לכל הטעויות האלה? שהן לא טכניות במהותן. הן טעויות של תהליך: מישהו לא בדק, מישהו לא הסיר, מישהו לא תיעד. לכן הפתרון הוא לא ידע עמוק, אלא רשימה ושיטה. מי שמקפיד על רשימה מסודרת מצמצם משמעותית את הסיכון.

יש גם טעות עדינה יותר: שינויים רבים מדי בו זמנית. כשמחליפים בו זמנית מערכת, כתובות, עיצוב ותוכן, קשה מאוד להבין אחר כך מה גרם לשינוי בתוצאות, ואם משהו נשבר אי אפשר לדעת איפה. כשאפשר, עדיף לפצל את המעבר לשלבים ולהחליף כל פעם דבר אחד, או לפחות לתעד בדיוק מה שונה ומתי.

תדמית או חברה: איך תוכנית קידום האתר החדש משתנה לפי סוג האתר

לא כל אתר חדש זהה, ותוכנית העלייה משתנה מעט לפי סוגו. באתר תדמית, שמטרתו להציג את העסק ולהביא פניות, חשוב להעלות עם עמודים מרכזיים מסודרים ולהוסיף בהמשך. פירוט נוסף על סוג האתר הזה מופיע במאמר על קידום אתר תדמית.

באתר של חברה או של יועץ, הדגש עובר לעמודי שירות ברורים, לעמוד צוות ולהצגת ההכשרות והתחומים. כאן האמון הוא חלק מהותי מההחלטה של הלקוח, ולכן גם הפרטים הקטנים, כמו שמות ותפקידים, צריכים להיות מדויקים. מי שמחפש מידע על הגישה הזו יכול לקרוא על קידום אורגני לחברות.

מה משותף לשני הסוגים? כל אתר חדש צריך מטרה אחת ברורה: פנייה, שיחה או מילוי טופס. אם אין מטרה, גם עלייה מושלמת לא תביא תוצאה.

אחת השאלות המעשיות היא כמה עמודים להעלות בהתחלה. אין מספר קסם. מספיק שיהיו עמודי היסוד שמסבירים מה העסק עושה ואיך פונים, ושכל אחד מהם נכתב בצורה מלאה. עדיף להתחיל בקטן ולהרחיב לפי מה שמתברר, מאשר להעלות אתר גדול שחלקו ריק. כדאי להגדיר מראש מה נחשב הצלחה, ולוודא שהאתר מכוון אליה בכל עמוד.

מדידה מהיום הראשון ומתי להיעזר בעזרה מקצועית

מה מודדים בשבועות הראשונים? לא את מיקום האתר בתוצאות, אלא דברים מעשיים: כמה פניות הגיעו, כמה ביקורים היו ומאיפה, ואילו עמודים גוגל כבר מכירה. כדאי לרשום את הנתונים בתאריכים קבועים, כדי שאחרי חודשיים יהיה אפשר להשוות ולא להסתמך על תחושה.

חשוב לדעת מה מותר לצפות ומה אסור להבטיח, לעצמך ולספק. אי אפשר להבטיח מקום מסוים בתוצאות או מועד הופעה, ואף ספק לא שולט בדירוג. ספק שמבטיח אחרת מציג תמונה לא אמיתית, וכדאי לבדוק מה נכתב בהסכם לפני שחותמים.

מתי כדאי להיעזר באיש מקצוע? במיוחד לפני העלייה, כשעדיין אפשר לתקן בקלות. בדיקה טכנית לפני עלייה חוסכת הרבה יותר מאשר תיקון אחריה. ליווי אישי, כמו זה של קידום אורגני לעסקים באתר שלנו, בנוי כשיחה אחד על אחד מול סלבה זמסקי, בלי מוקד ובלי מעבר בין גורמים.

מה משפיע על העלות? היקף האתר, מצב האתר הקיים, רמת התחרות וכמות העבודה הנדרשת. את המחיר של השירות שלנו אפשר לראות במחירון וחבילות, ובשיחה אישית נתאים אותו לעסק. אין תקופת התחייבות מינימלית, והודעה לסיום היא של 30 יום, ומומלץ לתכנן 6 עד 12 חודשים כדי לראות תוצאות.

מתכננים עלייה לאוויר? בואו נעבור על האתר יחד

אם אתה לפני עלייה לאוויר, או שהאתר כבר עלה ואתה לא בטוח שהכול תקין, אפשר לקבוע שיחת ייעוץ חינמית של כ-20 דקות, בלי התחייבות. נעבור על הנקודות החשובות ונראה מה כדאי לבדוק קודם. צור קשר דרך הטופס באתר ונחזור אליך.

---

נכתב על ידי סלבה זמסקי, מייסד SZ סוכנות קידום אורגני.